חיפוש

מקרים לדוגמא

מקרה אודות לקוח אשר עבר ניתוח לב פתוח ונשאר עם נזק מוחי בלתי הפיך

מדובר בתיק שהתקבל בחברתנו מאחד ממשרדי הדין הגדולים בישראל המתמחה בנזיקין וברשלנות רפואית. התבקשנו ממשרד עורכי הדין לבדוק האם במקרה זה הייתה רשלנות רפואית. יש לציין שהניתוח נעשה בהרצליה מדיקל סנטר על ידי מנתח לב מפורסם.

שני רופאים להם העברנו את החומר הרפואי לא מצאו רשלנות. הצוות בקרדיומדיקס וכן עורכי הדין לא היו מוכנים להרים ידיים. ההרגשה שלנו הייתה כי הרשלנות הייתה בהליך הניתוח. העברנו את כל החומר לרופא מרדים שהתמחה בהרדמה של ניתוחי לב, ישראלי שעובד בארצות הברית במרכז לניתוחי לב כרופא מרדים. קיבלנו תשובה כי מקור הרשלנות הוא בסטייה חמורה מהפרוצדורה הניתוחית .

הפרוטוקול בניתוח מסוג זה מורה כי בעת ביצוע ניתוח כזה מפסיקים את פעולת הלב ולפיכך מקררים את גוף החולה ל-16 מעלות ושמים קרח על ראשו כדי להוריד את הסיכוי לנזק מוחי. במקרה זה גוף החולה קורר ל-24 מעלות בלבד ולא שמו קרח מסביב לראשו, דבר שהביא לנזק מוחי בלתי הפיך.

הצוות המנתח במקרה זה לא פעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים בכל העולם דבר המהווה סטייה חמורה שגרמה בסופו של דבר לנזק מוחי בלתי הפיך למנותח.

בהמשך סיפקנו למשרד עורכי הדין חוות דעת על ידי מנתח לב ישראלי אשר אישר את מסקנותיו של הרופא המרדים וכלל אותן בחוות הדעת הסופית.
כמו כן צורפה חוות דעת של נוירולוג בכיר הכוללת את הנזקים שנגרמו והקשר הסיבתי בין הרשלנות בהרדמה לנזקים בלתי הפיכים אלו.

המקרה פורסם בעיתונות ואנחנו מצרפים את הקישור לכתבה באתר ynet

________________________________________________________________________

חברת הביטוח סירבה לשלם עלות הניתוחים עקב טענה של הסתרת מידע בהצהרת הבריאות

הוריו של קטין ביטחו אותו בביטוח בריאות בחברת מגדל

בהיות הקטין בן 4 אובחן כסובל ממחלה בשם "כולסטאטומה", המתאפיינת בגידולים המתפשטים מהאוזן לתוך הגולגולת ומשם לרקמת המוח

לשם התמודדת עם המחלה, הרופאים הודיעו להורי הקטין כי אין מנוס מניתוח

הורי הקטין פנו בבקשה לחברת הביטוח מגדל להפעיל את הביטוח הרפואי, על מנת שינתן להם סיוע כספי בהליך הניתוח

חברת הביטוח דחתה את תביעת ההורים להפעלת הביטוח בטענה כי הורי הקטין הסתירו מידע בכך שלא הצהירו על מחלות מהן הילד סבל בגיל פעוט

ההורים נאלצו לממן את הניתוח בעצמם, בד בבד הגישו ההורים תביעה למימוש הפוליסה בביהמ"ש

בתביעה גייסה מגדל מומחה מטעמה, אשר ציין כי אין ספק שמחלת הילד הייתה קיימת מרגע הלידה ואילך

הורי הקטין נאלצו אף הם לגייס מומחה אשר יפריך את הטענות הנטענות

המומחה, ד"ר בראון קרדיולוג ומומחה לחיתום רפואי , הינו מנהל תחום חיתום רפואי בקרדיומדיקס כתב חוות דעת נגדית מטעם התובעים. בחוות דעתו ציין כי המדובר במחלת ילדים שגרתית, כך שעל פי תנאי הפוליסה אין חובה לציין מחלות כאלה, בדיוק כמו וירוס ושפעת 

ביהמ"ש קיבל את חוות דעתו של ד"ר בראון , בציינו כי הכולסטאטומה מהווה מהלך רגיל של דלקות האוזניים

חווה"ד מטעם המומחה, ד"ר בראון, התקבלה בביהמ"ש ללא סייג, ולפיכך חייב ביהמ"ש את חברת הביטוח לכסות את עלויות ארבעת הניתוחים שעבר הקטין.

 

יולדת הפכה לצמח לאחר ניתוח קיסרי- המשפחה קבלה פיצוי של 8 מיליון שקל

התקבל בחברתנו תיק ממשרד עורכי דין גדול ורב מוניטין, לצורך הכנת חוות דעת רפואית על רשלנות רפואית כנגד ביה"ח בילינסון, לפיה, יולדת בת 37 הפכה לצמח עקב דימום קשה במהלך ולאחר ניתוח קיסרי ללידת שלישיה, אשר לא טופל כהלכה לטענת המשפחה.

האתגר להכין חו"ד רפואית במקרה זה היה גדול במיוחד, לאור העובדה שוועדת הבדיקה של משרד הבריאות קבעה שלא היה פגם בהתנהלות הצוות הרפואי.

לאחר בחינת התיק בחברת קרדיומדיקס, הומלץ לעורכי הדין הנ"ל, להעביר את החומר לידי רופא מומחה מטעמה, בתחום טיפול נמרץ והרדמה, להכנת חוות דעת בסוגיית הרשלנות הרפואית

המומחה שנבחר על ידנו, מנוסה וותיק מאוד בתחומו, כתב חו"ד נוקבת במיוחד כנגד בית חולים בילינסון והצוות הרפואי שטיפל ביולדת האומללה.

בין היתר, קובע הרופא בחוות דעתו, כי במקרה הנדון, לא מילאו אנשי הצוות המטפל, הן במגזר הסיעודי והן במגזר הרפואי אחר כללי הזהירות הדרושים, על מנת לאבחן אצלה במועד מוקדם יותר את הסיבוך של דמם סב לידתי מוגבר, חרף היותה של היולדת תחת סיכון מוגבר לכך, עקב הריון רב עוברי.

יש לציין כי כבר בניתוח הקיסרי היה שימוש במספר רב של מפיות בטן (18 מפיות), אשר, כשלעצמו, כבר היה צריך להוות אות אזהרה לצוות המטפל כי מדובר בדימום חריג שדורש התערבות דחופה ביותר ומצילת חיים

גם כאשר כבר הועלה החשד לדימום תוך בטני, השתהה הצוות הרפואי למשך כ 2.5 שעות עד שהובהלה לחדר הניתוח לפתיחת בטן חוזרת כדי לאיתור ולסגירת מקור הדימום .גם אז איבדו הרופאים זמן יקר נוסף ולא פעלו בדחיפות מיידית בביצוע הניתוח החוקר הנ"ל.

כמו כן, בזמן הניתוח לא היה אומדן נכון של נפח הדם אשר היולדת איבדה כתוצאה מהדימום אשר הסתבר שהיה גדול במיוחד ובסופו של דבר, גרם לה להלם תת נפחי ולדום הלב ולנכות הקשה שהופיעה בעקבותיו.

לו הרופא המרדים והצוות המטפל, היה מעריך נכון את גודל הדימום אצלה ובזמן, ניתן היה למנוע, בסבירות גבוהה של ודאות, את דום הלב שנגרם עקב ההלם התת נפחי ואת הנזק הנורא שנגרם לה.

לסיכום:

מכול האמור לעיל, אפשר לקבוע כי כל שלבי המעקב והטיפול, החל מן הניתוח לחתך דופן ובכל שלב לאחר מכן, היו רשלניים ועקב כך נגרמה ליולדת נכות קשה וסבל קשה ומתמשך למשפחתה.

המקרה פורסם בעיתונות ואנחנו מצרפים את הקישור לכתבה ב- ynet.



 
 
 
 
;